ניגונים לפי סוגי דופק

בין כשרונותיו הבולטים של דוד המלך נאמר בכתוב "יודע נגן"[1]. התואר "יודע נגן" – 'דעת' בנגינה – אין הכוונה רק שהוא אומן במלאכת הנגינה, כי אם שהוא יודע את התוכן הפנימי של הנגינה, את הסוד והכוונה של הובלת קולות הניגון ומיזוגם, כן מפרש אדמו"ר הזקן[2].

בזהר הק' נאמר, שדוד תיקן עשרה מיני ניגונים[3], והם מכוונים כנגד עשר הספירות[4]. וגם על כך שכינורו של דוד שמנגן מאליו בעשרה מיני ניגונים[5].

בגמרא[6] נזכר ש"בעשרה מאמרות של שבח" נאמר ספר תהלים, וכן בכמה מקומות בזהר הלשון היא – "עשרה מיני תהלים", עשרה לשונות של הילול כו'[7], אמנם בזהר במקומות הנ"ל מובן ברור שהם עשרה אופנים של נגינה[8].

[כדאי לציין, ש"עשרה מיני ניגונים" ולא "עשרה ניגונים", בפשטות הכוונה היא לעשרה סגנונות נגינה, שכל אחד מהם יכול לכלול ריבוי גדול של ניגונים. ועדיין אנחנו לא יודעים האם אלו הם עשרה מיני סולמות, או עשרה אופנים במאפיינים מוזיקליים אחרים].

במקום אחד בתיקוני זהר נמצא מאמר נוסף אודות תוכנם ומשמעותם של עשר מיני הניגונים של דוד:

"כנגד עשרה מיני דופק שהרופא בודק, הכין דוד עשרה מיני ניגונים" (תיקוני זהר תיקון ס"ט קה, א בתרגום חפשי).

כל פי זה, ל"עשרת מיני ניגונים" יש כוח של ריפוי. כולם מכירים את הסיפור כיצד דוד ריפא את שאול המלך באמצעות הנגינה בכינור, סיפור זה הוא המקור הראשון למוזיקותרפיה גם בעיני חכמי אומות העולם. מהזהר הק' נמצא, כי הריפוי באמצעות הנגינה היה תחום מפותח ומסועף אצל דוד המלך, אשר התאים סוג נגינה ייעודי לכל סוג מחלה.

טרם יש בידי פתרונות מוזיקליים ברורים ל"עשרה מיני ניגונים" כנגד "עשרה מיני דופק", אבל עצם הקביעה הזו נושאת משמעות חשובה ביותר לחקר המוזיקותרפיה: המוזיקה משפיעה על הדופק של האדם. חיפוש קל של "השפעת מוזיקה על הדופק" (באנגלית) מעלה מחקרים מדעיים רבים, שמוכיחים לא רק את קיומה של ההשפעה הזו אלא גם מצביעים על עוצמתה הרבה.

אי לכך, להלן אציג מקורות – על מהותו של הדופק, מתוך מאמרי חסידות, ובהמשך – מתוך הזהר הק' וכתבי האריז"ל עליהם הדברים מיוסדים. כל זה ישמש סביב למחקר המשך, מה הם עשרת הצורות השונות של הדופק, וכיצד הם משתקפים במרקם המוזיקלי של הניגון.

דופק: חיבור הנפש עם הגוף

במאמרי חסידות מבואר, שדופק הוא בסדר של "רצוא ושוב", ושהוא ביטוי להתלבשות הנפש בגוף.

וזה לשון אדמו"ר הריי"צ במאמרו[9]: "ועל דרך משל דפיקא דלבא באדם, שהלב שולח חיות לכל האברים, הנה אופן פעולתו הוא שדופק ב' דפיקות, א' בבחי' המשכה והתפשטות החיות, ותיכף ומיד הוא דפיקא ב' בהסתלקות החיות, וחוזר חלילה, וכן הוא תמיד בהתפשטות והסתלקות דבאופן כזה הוא המשכת החיות. וטעם הדבר הוא לפי דגשמי ורוחני אינם בערך זה לזה, ולזאת הנה בכדי שתהיה המשכת החיות הרוחני בגוף גשמי, הרי אי אפשר שיהיה בבחי' המשכה והתישבות ממש כי אם באופן דהמשכתו הוא ברצוא ושוב דוקא".

רשימת מקורות להרחבה בנושא זה: תורה אור בראשית ב, ג. אמרי בינה מא, ב. בהמשך תער"ב ח"ב ס"ע א'טו ואילך (אריכות רבה בעניין רצוא ושוב, ומתחיל במשל הילוך הדם באדם, שהוא עניין דפיקו דלבא, שדופק תמיד בב' דפיקות שהוא כיווץ והתפשטות). ד"ה והחיות רצוא ושוב תש"ד (ע' 253) ובהערת הרבי שם "דפיקו דליבא: תקוני זהר תקון ס"ט" – הוא המקור הנ"ל בו מופיע אודות עשרה מיני ניגונים כנגד עשרה מיני דופק.

· הדופק הוא ממוצע בין הנפש לגוף[10].

· הדופק שבדם האדם – שייך לעניין ש'אדם' הוא א' ד"ם[11]: א' היא הנשמה האלקית, המתלבשת בתוך הדם באמצעות הדופק.

דופק: מדד של חיות אלקית

בלקוטי תורה פ' אמור[12]: "ולכן איתא בספרים שהדפק שבאדם מורה על הארת אור א"ס שבתוכו", עיי"ש שמקשר זאת לרצוא ושוב.

אדמו"ר הרש"ב[13]: "וזהו דאיתא בתקוני זהר שמדופק היד יכולים לידע מדריגת האלקות שבו, והוא לפי שהחיות הוא מאלקות המתלבש בתוכו להחיותו כו'".

· אדמו"ר האמצעי רושם[14]: "והוא מצד בחי' הנשמה יתירה שמאיר ביחידה מאור עונג העליון האלקי בכל איש מישראל, וניכר אפס קצהו אף בחיות המורגש שבדמים, כמו שהעיד על זה מן גדולי חכמי הרופאים[15], שבליל שבת ויומו יש שינוי גדול בדפק שביד הישראל מחמת הארת אור העונג העצמי' דיחידה, אעפ"י שהוא בהעלם גדול (וכמו שנעשה שינוי לטוב בדפק מאיזה עונג נפלא מבשורה טובה שתדשן עצם כמו שהי' בריב"ז)".

מקום הדופק: דופק כללי ודופק פרטי

· "ב' מיני גידים, הא' גידים הדופקים שבהם מלובש הדם מחלל השמאלי שבלב"[16].

· דופק כללי – בלב, ודופק פרטי – בכל איבר ע"י אמצעות הגידים[17].

· דופק שבלב – פנימיות, ודופק שביד – חיצוניות (לקו"ת פקודי ז, ד. מאמרי אדה"ז תקס"ח המועתק לקמן).

· הדופק שביד הוא גילוי העלם הדופק שבלב (מאמרי אדה"ז תקס"ב ח"ב ע' שס. ועיי"ש גם לגבי חלקו של המוח בדופק).

· שינוי אופן הדופק (בלב וביד) בזמן השינה: ד"ה אני ישינה ולבי ער תקס"ב (מאמרי אדה"ז תקס"ב ח"ב ע' שנא ואילך).

שיר הלויים: הדופק העליון (!)

בלקוטי תורה מאמר ד"ה אלה פקודי המשכן – אשר פקד ע"פ משה עבודת הלויים, מבאר בעניין שיר הלויים: "וזהו ענין שיר הלוים על הקרבן וזהו ג"כ הענין שנשאו את המשכן כו' מפני שע"י השיר ברצוא ושוב"[18].

ובהמשך בתוך אותו הפרק: "הנה אותיות 'פקד' הם אותיות 'דפק', וכמבואר בספרי הקבלה . . וכמ"ש קול דודי דופ"ק כו'. והענין הוא דבחי' רצוא ושוב הנ"ל שרשו נמשך מבחי' הדפק, כי אנו רואים בחוש שיש בדפק ענין עליה וענין ירידה, דהיינו הסתלקות החיות והתפשטות החיות, והם באים זה אחר זה בתמידות, והוא ענין הדפק בלב שהוא הנשימה, וגם בדפק היד נרגש העלאה והמשכה זו בתמידות . . וכך למעלה בחי' רצוא ושוב כמראה הבזק, שעבודת הלוים . . שרשם הוא מבחי' הדפק העליון שהוא בחי' הסתלקות והתפשטות"[19].

· מהו ה"דופק העליון"? אמרו חז"ל, מה הנשמה ממלאה את הגוף, אף הקב"ה ממלא את העולם. כשם שהנשמה בגוף מתלבשת באופן של רצוא ושוב המתבטא בדופק, כך גם בנמשל, החיות האלקית מתלבשת בעולם באופן של רצוא ושוב (כמבואר בכל המקורות הנ"ל לגבי דופק: חיות הנפש בגוף).

· בית המקדש הוא השתקפות של תהליכים רוחניים והשראת השכינה בעולם. הלויים המשוררים בבית המקדש, היו השתקפות של ה"דופק העליון", של הרצוא ושוב בחיות האלקית. כשם שבנגינה באדם רגיל, משתקף הדופק הטבעי שלו.

הדופק: השתקפות סיבת החולי

במאמרי אדמו"ר הזקן תקס"ח[20]: "כי הנה אנו רואים בדפיקה זו שביד, הרי היא דופקת ממש באותו האופן שדופק בלב, דהיינו בבחי' רצוא ושוב כנ"ל, אלא שהוא בבחי' דפיקה חיצונית בדמים החיצונים שבכללות הגוף, שנסגרים ונפתחים ביד ושם הם שבים ללכת כנ"ל, והוא סיבת הדפיקה כמבואר בספרי הרפואה, ולכך ניכר בדופק דווקא מאיזה דבר בא הסיבה של החולי, כי הדפק הזה מורה על ענין הכניסה וסיבוב הילוך הדמים כנ"ל, וגם לחולי הנפש ניכר דווקא בדופק שביד, כמ"ש בעץ חיים דעשר דפיקות הם עשר נקודות קמ"ץ פת"ח וסגו"ל כו'".

במאמרי אדמו"ר האמצעי[21]: "ובדופק יכול להבין החולשה [שבנפש] כי החולשה הוא מחמת פגם הנפש שפגם בנפשו ונסתלק אור אבא שאינו יכול לשרות בנפש, והדופק הוא המראה החולשה, כי הדופק הוא בחי' נקודה, בחי' קמ"ץ הוא ג' דפיקות ב' למעלה וא' למטה, פתח ב' דפיקות לרוחב וכדומה, והוא מחמת שפגם באיזה מדה מהנפש . . ובאיזה פגם שפגם במדה באיזה נקודה, כן מראה הדופק הדופקת".

· "חולה, הדופק שלו הולך בהתגברות יותר" (מאמרי אדה"ז תקס"ב ח"ב ע' שנב).

· "כמו הדופק שניכר בו רוחניות חיות הנפש שבדם, להכיר בו בטוב ורע שבנפש, אם עונג או צער כן יהיה אופן הדופק, שכן יהיה אופן מזיגת הרוחניות שבדם אם טוב או רע בדמים טובים ומאירים או דמים רעים וחשוכי'" (מאמרי אדמו"ר האמצעי נ"ך ע' רפא).

סוגיית הדופק – בתיקוני זהר

סוגיית הדופק הנ"ל בתיקוני זהר – תיקון ס"ט – מתפרשת על פני כמה דפים. להלן תוכן כללי ובתרגום חפשי:

קה, א: הדופק הוא כעין הקול שעולה בניגון. כנגד עשרה מיני דופק שהרופא בודק, הכין דוד עשרה מיני ניגונים. עשרה מיני דופק כנגד יו"ד ק"א וא"ו ק"א (עיי"ש שהם ד' רוחות או יסודות, שדופקים לעשרה[22]), דופק יוצא מחלל השמאלי שבלב, והוא רוח צפונית[23] שהייתה מנשבת בכינורו של דוד והיה מנגן מאליו. וכל העורקים והוורידים שבגוף שיש בהם דופק – מהלב הם דופקים.

קה, ב: דופק עולה ויורד, וזהו "קרבן עולה ויורד", ואז "מלאכי אלקים עולים ויורדים" הם הדופק של שאר העורקים. "שניים עולים ושניים יורדים"[24], רוח ואש הינם קלים ועולים, מים ועפר הינם כבדים ויורדים.

קו, א: משל לכלה שנפלה למשכב והתכנסו כל הרופאים ולא יכלו לדעת מהו החולי שלה, עד שבא רופא מומחה[25] שהיה מכיר בדופק, בעשרה מיני דופק. ובנמשל הוא ענין קול דודי דופק.

קז, א – קח, א: הדופק מתפשט בד' רוחות. [וכן לעיל בתיקון כ"ה[26] (ע, ב), שבדופק יש כ"מוליך ומביא מעלה ומוריד", שהם ו' קצוות].

קח, א: יבאר שהדופק הוא בצורת נקודות, ומפרט בזה: נקודה אחת, למטה באמצע או למעלה – חיריק שורוק [היינו נקודה אחת באמצע אות ו'] או חולם. ואם דופק פעמיים בדפיקות שוות – צירי. ואם נקודה אחת למעלה ונקודה אחת למטה – שוא. ולפעמים דופק ג' דפיקות, אחת למעלה ואחת באמצע ואחת למטה – שורוק. ואם שתי דפיקות שוות ואח"כ נקודה למטה – סגול. דפיקה ארוכה – פתח. דפיקה ארוכה ואח"כ נקודה – קמץ. עד כאן 9 אופנים. והעשירי זה השכינה (הנשמה שבתוך הנקודות. אבל לעיל (קז, א) מונה י' נקודות, כולל חיריק עם יו"ד).

שם קח, ב: דופק של יצר טוב – בריאות ורפואה לכל האברים, ודופק של יצר הרע – חולי לכל האברים.

· בתיקוני זהר וכן בכמה מאמרים, סוגיית הדופק הנ"ל מיוסדת על פסוק "קול דודי דופק". ולפי זה יש להעיר מהניגון "קול דודי דופק" של אדמו"ר הזקן, אחד מעשרת ניגוניו.

· ייתכן שבתרגום לשפת הניגון, אלו הם י' אופני מקצבים, שנבנים על יסוד 2/4, 4/3, או 4/4. בתוך משקלים אלו, קיימות כמה אפשרויות אילו פעימות הן למעלה ואילו למטה או באמצע, כבדות או קלות, ויש לחקור בכ"ז. [בפרט שמקשרים הדופק לתקיעה שברים תרועה, שהם ארוך (איטי) קצר (מהיר) ובינוני כו']. על כל פנים, מרבית המחקרים בני זמננו על השפעת המוזיקה על הדופק, מתייחסים למהירות הדופק.

ביקור חולים של האריז"ל

בטעמי המצות להאריז"ל פ' וירא[27], מצות ביקור חולים:

"ונבאר עתה ענין דפק האדם שבו מתגלים חלאי האדם . . בתוך אותו הדפק' גנוז ונעלם החיות דאין סוף המחיה את כולם . . ולכן כל חיות אדם בדפק הזה כנודע, ולכן ממנו יבררו חולי האדם, כי כפי שיש עבירה נחסר האור משם.

אמנם כבר ידעת מה שכתוב בתיקונים י' מיני' יש בדפ"ק, והם צירי סגול כו', וסוד הענין הוא כי אבא סוד נקודות כנודע, והנה אותן הדפיקות שנותן – כולם בציור נקודות,

והנה לפעמים כשתשים ידך בדפק תראה נקודה א' ואח"כ נקודה ב' בצידה, ונקרא 'צירי', ולפעמים זו למעלה מזו ונקרא 'שבא', ולפעמים ראשונה ארוכה והב' נקודה לבד וזו 'קמץ', וכן כיוצא בזה,

וזה מורה כפי החיות שנמשך ומאיזה בחינה שבחכמה, כי אם נקודת הדפק הוא קמץ – מורה על התגברות בחי' הכתר שבחכמה .. ואם הוא פתח – הוא מהחכמה שבחכמה, וכן כיוצא בזה בכל הנקודים, ולפעמים הם ב' נקודין – שבא צירי, או שבא קמץ וכיו"ב...".

[1]שמואל א' טז, יח. [2] מאמרי אדמו"ר הזקן – אתהלך ליוזנה ע' עא-עב. ספר המאמרים עזר"ת ע' מג. וראה גם ספר המאמרים תרמ"ז ע' קיב. [3]זהר ח"א כג, ב. [4]תיקוני זהר תיקון י"ג, ואמנם מתייחס לעשר לשונות של תהלים, אבל מפורש שם שמדובר גם על עשר אופני ניגונים. [5]תיקוני זהר תיקון י"ב (כז, סע"א). [6]פסחים קיז, א. [7]ראה הנסמן בניצוצי זהר לתיקו"ז קה, א אות יז. [8]מעניין לציין כי הרס"ג בפירושו לתהלים מפרש, שהלשונות השונים בהם מתחילים מזמורי תהלים מצביעים על סוגי לחנים שונים. אלא שהרס"ג מונה רק שמונה לחנים, ולא עשרה. [9]ספר המאמרים תרצ"א ע' שא. [10]תורת חיים בראשית לה, א. [11]לקו"ת פקודי ז, ד. תו"ח בראשית שם. יהל אור ע' שנח. [12]לח, סע"ב. [13]ספר המאמרים תרע"ב-ו ע' י. [14]תורת חיים שמות תכב, א. [15]אולי – ד"ר הייבנטאל, שהיה מגדולי הרופאים והיה פוקד את בית הרב (ראה רשימת שמעון אסיא חסיד אדמו"ר הזקן). [16]ספר המאמרים תרנ"ג ע' רכט. אודות ג' מיני גידים – גידי הדם, גידי הרגשה, וגידי הרוח חיים – בספר המאמרים תש"ח ע' 23 ואילך. [17]לקוטי ביאורים של ר' הלל מפאריטש לשער היחוד קסב, ד. [18]לקוטי תורה פקודי ה, ג. גם בתורת חיים שמות (ח"ב תנט, ב ואילך) מקשר בין הדופק (שהוא ברו"ש), לבין שיר הלויים (שהיא ברו"ש). [19]שם ה, ד. [20]ח"א ע' כב. ושם בהמשך, שעשר מיני דופק הם כנגד עשר ספירות. לפני זה שם ע' טו וע' כ, מבאר עניין דופק הלב בפתיחה וסגירה שהם רו"ש. בקיצור יותר מופיע עניין זה בלקו"ת שיר השירים לה, ב. [21]ויקרא ח"ב ע' תנב. ושם ס"ע תעג ואילך, מקשר הדופק לדם. וראה עוד בזה ביאורי הזהר לאדמו"ר האמצעי תזריע (קמה, ד ואילך), בשם ה'עץ חיים'. ושם משתמש בביטוי "תנועת הדפיקה". [22]יש לומר, שהוא ע"ד שיר מרובע – ראה בזה זח"ג רכז, ב, שהם ד' מיני ניגונים שיוצא מהם י', ועד לע"ב מיני ניגונים. [23]צפון הוא צד שמאל, ורוח צפונית היינו מצד השמאלי שבלב. והיינו מפני שחלל השמאלי שבלב הוא מקור הדם, וכנ"ל מספר המאמרים תרנ"ג. [24]לשון ודרשת חז"ל חולין צא, ב על הפסוק "מלאכי אלקים עולים ויורדים". [25]במקור: "אסיא קרטנא". אסיא זה רופא. קרטנא אסיא – נזכר בזח"ג רצט, א, וראה בפי' דרך אמת שם. ובזח"ג שה, ב (בתרגום חפשי): "וקוראים שמו אסיא קרטינאה מפני שהוא גדול מכל הרופאים ונכבד בחכמה, וכך אומרים בלשון פרסי לאדם נכבד". [26]להעיר שתיקו"ז זה הוא המקור לאגה"ק סימן ל"א, בעניין "שכינה מרעא בגלותא". [27]מועתק גם במקומות נוספים בכתבי האריז"ל: ספר הליקוטים להאריז"ל איוב יט, כו. ושם מצויין שזה נמצא גם בשער מאמרי רשב"י ובשער רוח הקודש. הובא גם ב'מאורי אור', ערך דפק. 'קהילת יעקב', ערך דפק.